יונים מהשאול

"יונים מהשאול" משליך את הקורא אל תוך סיפור אפל ומצמרר שבו אמונות תפלות ופחד נשזרים יחד בתוך אחוזה ישנה ונטושה. כשהחושך יורד, שני מטיילים מחפשים מקלט בבית המתפורר של משפחת בלסנוויל, ובלי לדעת פותחים את השער להיסטוריה האפלה ולאמת המצמררת אשר חבויה בין קירותיו.

במסדרונות המוצלים ובחדרים המאובקים, קול המיית היונים הוא רק פתיח מרשע לאימה המתקרבת. כל לילה מביא עימו זוועות חדשות, וכל קול מהדהד את העבר המדמם של האחוזה. המטיילים מבינים במהרה שהם אינם לבד כאשר המוות קם מקברו, וקללה עתיקה מסרבת לתת למשפחת בלסנוויל מנוחה.

העזו להיכנס לעולם שבו הפחד שוכן והרשע מתפרץ, וגלו מדוע "יונים מהשאול" נותר יצירת מופת של ספרות האימה, וממשיך לכבוש את הקוראים ברחבי העולם בזכות אווירה עשירה ומתח בלתי פוסק. עברו דרך השערים המתפוררים של אחוזת בלסנוויל, אם תעזו, כי כששוקעת השמש, היונים אינן היחידות שקוראות מהחשכה. המתים הולכים, והם רעבים לנקמה.

רוברט א. הווארד, הידוע בתור מחברה של סדרת הספרים על אודות ״קונאן הברברי״, עסק רבות בספרות האימה העל טבעית. יחד עם חבריו, ה. פ. לאבקרפט וקלארק אשטון סמית׳, הוא תרם רבות לפיתוח ז׳אנר האימה המודרני. ״יונים מהשאול״ ראה אור לראשונה בשנת 1938 ומאז זכה למעמד של קלאסיקה. זהו סיפור האימה הראשון של הווארד אשר רואה אור בעברית.

 

קטגוריה: פרוזה

שנת הוצאה: 2024

עמודים: 94

מתוך הספר:

גְרִיזְוֶל התעורר בפתאומיות, עצביו מעקצצים מסכנה קרבה. הוא הביט סביבו בפראות, ולא הצליח להיזכר היכן הוא ומה הוא עושה שם. אור הירח הסתנן מבעד החלונות המאובקים, והחדר הרחב והריק, עם תקרתו הגבוהה והאח שפערה את חשכתה לעברו, נראה זר ומסתורי. ואז, בזמן שהשתחרר לאיטו מאחיזת השינה, נזכר היכן הוא וכיצד הגיע לשם. הוא הביט הצידה לעבר בן לווייתו הישן לידו על הרצפה. ג'ון ברנר היה לא יותר מצורה עמומה בתוך החשכה שאור הירח האפיר בקושי.

גריזוול ניסה להיזכר מה העיר אותו. בבית לא נשמע קול, ובחוץ נשמעה רק קריאה מקוננת של ינשוף, הרחק ביער האורנים. הינה, הוא לכד את הזיכרון החמקמק. הוא נזכר בחלום, סיוט כה רווי באימה, שהוא נבהל והתעורר. הזיכרונות חזרו בבת אחת, משרטטים בבירור את החיזיון המזוויע.

האם היה זה חלום? כמובן, אך הוא התערבב באופן כה מוזר עם אירועים ממשיים שהתרחשו לא מזמן, כך שהיה קשה לדעת היכן נגמרה המציאות והיכן החל הדמיון.

בחלום הוא חווה שוב את השעות האחרונות שקדמו להירדמותו, על כל פרטיהן. החלום החל בפתאומיות ברגע שהוא וג'ון ברנר ראו בפעם הראשונה את הבית שבו הם נמצאים כעת. הם נסעו, קופצים ומיטלטלים, על גבי מהמורות הדרך הישנה שעברה בינות האורנים. הוא וג'ון ברנר נדדו הרחק מביתם שבניו אינגלנד בחיפושם אחר הנופש המיוחל. הם שמו לב לבית העתיק עם האכסדרות המגודרות במעקה, המגיח מתוך סבך של עשבים שוטים ושיחים, בזמן שהשמש שקעה מאחוריו. מראהו הצית את דמיונם: שחור, עזוב וקודר על רקע השקיעה האדומה, בין סורגי האורנים השחורים.

הם היו עייפים מיום שלם של טלטלות וקפיצות מאוסות על גבי שבילי היער. הבית העתיק והנטוש העלה בדמיונם את השפע שוודאי אפיין אותו בתקופה שלפני מלחמת האזרחים, ונמוג מאז. הם השאירו את הרכב לצד הדרך המבוקעת, ובזמן שהלכו בפיתולי שביל הלבנים המתפוררות, שכמעט נעלם בסבך הצמחייה, יונים התעופפו מהאכסדרות בלהק של נוצות ורחשי רפרוף, מתרחקות בהמייה נמוכה של משק כנפיים.

דלת האלון נטתה הצידה על ציריה השבורים. שכבת אבק עבה נחה על רצפת המבואה הרחבה והחשוכה, וכך גם על המדרגות הרחבות שהובילו מעלה. בפנים, הם פנו אל הדלת שמול גרם המדרגות ונכנסו לחדר גדול, ריק ומאובק, קורי עכביש עבים ונוצצים בפינותיו. שכבת אבק עבה כיסתה גם את האפר שבאח הגדולה.

הם התייעצו ביניהם לגבי איסוף זרדים והבערת האח, אולם החליטו לא לעשות זאת. כשהשמש שקעה, החשכה הופיעה במהירות; חשכת יער אורנים עמוקה, שחורה ומוחלטת. הם ידעו שנחשי פעמונים ונחשי צפע נפוצים ביערות הדרומיים ולא היה להם כל עניין לגשש אחר זרדים בחושך. הם אכלו בחסכנות מקופסאות שימורים ולאחר מכן התעטפו בשמיכותיהם מול האח הריקה, בלי לפשוט את בגדיהם, ונרדמו מייד.

על כך, בין היתר, חלם גריזוול. הוא ראה שוב את הבית הקודר מתבלט על רקע שקיעת הארגמן, ראה את מעופן של היונים בזמן שהוא וברנר צעדו על השביל ההרוס. הוא ראה את החדר החשוך שבו שכב כעת ואת שתי הדמויות שהן הוא ובן לווייתו, שוכבות עטופות בשמיכותיהן על הרצפה המאובקת. מנקודה זו חלומו חווה שינוי עדין, סטה ממסלולו השגרתי ונספג בפחד. הוא הביט אל תוך צלליו של חדר עמום, מואר באורו האפור של הירח שחדר מכיוון בלתי ידוע, שהרי בחדר לא היו חלונות. עם זאת, האור האפור חשף בפניו שלוש צורות דוממות התלויות בשורה, דממתן וקווי מתארן מעלים אימה צוננת בנשמתו. הוא לא שמע צליל או מילה, אך הוא חש בנוכחות אפופת פחד וטירוף הכורעת בפינה אפלה… ולפתע מצא את עצמו שוב בחדר המאובק עם התקרה הגבוהה לפני האח הגדולה.

הוא שכב בתוך השמיכה, בהה במתח מבעד לדלת החשוכה אל עברה השני של המבואה המוצלת, אל הנקודה שבה אור הירח האיר את גרם המדרגות, שבע מדרגות מעל הרחבה התחתית. והיה שם משהו על גרם המדרגות, דבר־מה שפוף, מעוות ואפלולי שלא הואר בשלמותו. טשטוש צהוב עמום כלשהו, אולי פָּנִים, פנה לעברו, כאילו משהו השתופף על גרם המדרגות, בוחן אותו ואת בן לווייתו. פחד צונן טיפס במעלה עורקיו וזה היה הרגע שבו התעורר, אם אכן ישן.

הוא מצמץ. אלומת האור האירה את המדרגות בדיוק כפי שחלם, אך לא רבצה שם דמות. עם זאת, הצמרמורת עדיין אחזה בו לנוכח החלום או החיזיון המפחיד שהעיר אותו. רגליו הרגישו כאילו שקעו בתוך מי קרח. הוא החל לנוע באופן בלתי מודע במטרה להעיר את בן לווייתו, כאשר קול פתאומי שיתק אותו.

שריקה נשמעה בקומה שמעליו.

יונים מהשאול

55.00

הכירו את היוצר/ת

רוברט ארווין הווארד היה סופר אמריקאי שכתב ספרות זולה במבחר רב של סוגות. הוא התפרסם בעיקר כיוצרו של קונאן הברברי שהופיע בדפיו של Weird Tales ,ירחון ספרות זולה שהתפרסם בתקופת השפל הכלכלי בארצות הברית.

קונאן ויצירי ספוריו האחרים של הווארד יצרו את הסוגה הנקראת "חרבות וכשפים" בשנות ה־20 ושנות ה־30 של המאה ה־20. סיפוריו זכו לחיקויים רבים והשפעתו על סוגת סיפורי הפנטזיה היא רבה ביותר. ספריו של הווארד מודפסים עדיין במהדורות מחודשות והוא נקרא על ידי המונים גם בימינו. הוא הושווה לסופרים אמריקאים שהתמחו ביצירות קודרות כנתניאל הות'ורן, הרמן מלוויל וג'ק לונדון.

55.00

Scroll to Top

הספרים שלנו

עקבו אחרנו/צרו קשר

לוגו צבעוני קתרזיס