₪78.00
בספרו הראשון, ״מה שנשאר באור״, מציע דן סויסה מבט נדיר וחשוף על המתחולל בנפשו של המטפל שבחדר הטיפול, ברגעים המורכבים ביותר של בני האדם, רגעים שאובדן וכאב לובשים שפה.
סויסה (יליד 1985), עובד סוציאלי, מטפל מיני מוסמך ומטפל רגשי מבאר שבע, כותב מתוך מרחב שבו מילים הן כלי עבודה, ולעיתים קרובות גם כלי הישרדות. ביום־יום הוא פוגש מטופלים במרפאות ובקליניקה, ובשירה פוגש את עצמו ואת כל מה שנאמר בקול שם בחדר.
הספר, שנכתב לאורך כעשור, מחולק לארבעה שערים: מהמפגש האינטימי בין מטפל למטופל, דרך שאלות של זהות וחיפוש עצמי, ועד שירי אובדן אישיים הנוגעים במותה של אימו בילדותו, אובדן שממשיך להדהד גם שנים לאחר מכן.
אבל ״מה שנשאר באור״ אינו רק ספר על טיפול או על כאב. זהו ספר על התנועה ביניהם, בין הילד שהיה לבין המטפל שהפך להיות, בין שבר לחיבור, בין בדידות לשייכות. סויסה כותב מתוך עמדה המבקשת לחשוף עולמות נפשיים עמוקים, ומתוך עמדה זו הוא נע בין המופשט לקונקרטי, ומבקש להתבונן באמת הרגשית הגרעינית ביותר.
ייחודו של הספר טמון בדיוק במקום הזה: הוא אינו מתאר טיפול, אלא פועל כמו טיפול. השירים יוצרים מרחב שבו הקורא יכול לזהות את עצמו, להרגיש מובן, ואולי גם פחות לבד בעולם כאוטי. במציאות שבה השיח על נפש, טראומה ובריאות נפשית נעשה מרכזי יותר מתמיד, קולו של סויסה מציע נוכחות והקשבה.
מה שנשאר באור
הָיוּ אֵלּוּ יָמִים עוֹטֵי עָנָן
וְהַחֹם בִּלְתִּי נִסְבָּל.
חַמָּנִיּוֹת הִפְנוּ מַבָּט
מֵהַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפַחַת.
וּמִשְּׁעוֹת הַלַּיְלָה,
מִבֵּין סִדְקֵי תִּקְוָה,
אֲזוֹבֵי הַקִּיר הִכּוּ בְּשַׁלְהֶבֶת
לוֹחֶשֶׁת.
יֵשׁ לְאָן לַחְזֹר.
צְחוֹק יְלָדִים,
עֵינַיִם טוֹבוֹת,
מָה שֶׁנִּשְׁאָר בָּאוֹר.
