שיריה של יפעת, שהחלה בכתיבה כבר בגיל 15, "שואבים השראה מכל מאורעות החיים ומכל קשת הרגשות שמזמן הקיום האנושי" (דורי מנור, עורך הספר). הספר מחולק לחמישה פרקים: "קו האמצע", "דם סמיך ממים", "עוברי אורח", "דהרמה", "קוביד", "הפוגות" ו־"עלי תאנה"; ושמותיהם יכולים לרמז על נושאי השירים המחולקים ביניהם. כך נעה כתיבתה הכנה והחשופה של יפעת בין עיסוק בחוויות פנימיות לבין מבט חיצוני על הסובבים אותה, בין אנשים קרובים לבין זרים שנקרו בדרכה, בין אוניברסאלי לאישי, ובין חיות למוות.